אנגולה זהו סגנון הקפוארה המסורתי והעתיק יותר מאשר רג'יונל. הוא מאופיין בעיקר כמשחק "ג'וגה", להבדיל מרג'יונל שנקרא "לוטה"-קרב. הדגש בסגנון האנגולה הוא על הטקסיות והתיאטרליות של ההודה ואינדיבידואליות וערמומיות של השחקנים. בתוך הודה של אנגולה מתרחשת אינטראקציה בין "הבטרייה"- נגני המוסיקה, השחקנים שבתוך המעגל והצופים. אחת התיאוריות לגבי שורשי הקפוארה, שפותחה ע''י לואיס דה קאמרה קסקודו, מספרת שהקפוארה התפתחה מהריקוד ה"נגולו"- ריקוד הזברה. זהו ריקוד אפריקאי עתיק שמבצעים לוחמים צעירים בטקס בחירת כלה, במתכונת של תחרות, כאשר הרקדן הטוב ביותר זוכה לבחור את הנקבה שהוא רוצה בלי לשלם עליה.
תאוריה זו התקבלה ע''י המסטרה פשטינייה, הידוע כמנהיג של הסגנון אנגולה, ולכן מקובלת בהרבה אסכולות גם היום.
מסטרה פשטינייה - ויסנטה פיריירה פשטינייה החל ללמוד קפוארה בגיל 8 מאפריקאי בשם בנדיטו, אשר ראה אותו חוטף מכות בשכונה מילד גדול יותר, הוא ניגש אליו ואמר: "בוא אליי אני אלמד אותך כמה דברים", מאז פשטינייה הצליח להביס את המציק בקלות. הוא לימד קפוארה בסתר (מכיוון שזה לא היה חוקי בזמנו). הוא למד בב"ס למלחים וכן ציור ומוסיקה. הוא עסק בציור, בבנייה, תכשיטנות ואפילו עבד כשומר ראש בקזינו, וכל הזמן המשיך להתאמן בסתר על קפוארה. ב1941 פשטינייה הוזמן להודה גדולה שבה נכחו הרבה מסטרים ידועים ולאחר, שראו את המשחק של פשטינייה, מסטרה אמרורזיניו הציע לפשטינייה להיות המנהיג של הקפוארה המסורתית שנקראה "אנגולה" מאוחר יותר. מסטרה פשטינייה כל הזמן ניסה להחיות את הסגנון המסורתי אנגולה, שדעך על רקע עלייתו של הסגנון החדש "רג'יונל", אך התחיל לקבל הערכה מחדש בשנות ה70.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה